יום שבת , יוני 24 2017
מבזקים

יו"ר וועדת הכספים ניסן סלומינסקי: "אני קפיטליסט חברתי"

ניסן סמולנסקילאחר שנה בתפקיד יו”ר ועדת הכספים, מדבר ח”כ ניסן סלומינסקי מ‘הבית היהודי‘ על ההתפתחויות בוועדה, על הרפורמות והצעדים שנקט, על הקואליציה, יוקר המחייה, תקציב הביטחון ועל השליחות החברתית שלו.

כבר יותר משנה מתמודד ח”כ סלומינסקי עם אחד התפקידים המאתגרים בוועדות הכנסות: יו”ר ועדת הכספים. וזאת וועדה לא קלה. בנוסף לנציגי ’הליכוד-ישראל ביתנו‘ ו‘יש עתיד‘, יושבים בוועדה חברים מהעבודה, ממרץ, מש”ס, מיהדות התורה, מבל”ד, מרע”מ-תע”ל- מד”ע ומהתנועה. ”זו ועדת הכספים הכי קשה שהייתה אי פעם”, אומר סלומינסקי בחיוך, ”כי הקואליציה היא לא אידיאולוגית ובאופוזיציה יש את מיטב המוחות. ליצמן וגפני שהיו יושבי ראש וועדת הכספים משתתפים באורח קבוע. הם ואיציק כהן מש”ס מאוד מבינים את החומר. גם הנציגים ממפלגת העבודה פועלים במרץ. גם מרב מיכאלי ומיקי רוזנטל, שאינם חברים בוועדה, מגיעים לעיתים קרובות. אני מאוד מעריך אותם כי הם תמיד רציניים ובאים מוכנים, אף שדעותינו שונות מאוד”. ”אני פתוח ומקשיב”, אומר סלומינסקי, ”נמצא בקשר עם לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, סוכני הביטוח, הקבלנים, יועצי המס ועוד רבים. אני אומר לגופים ששומעים אותם ושהם יכולים להשפיע. חשוב לי מאוד להרגיש את השטח ומתוך המידע לפעול. ועדת הכספים הייתה מגזרית, אני פתחתי את הנושאים לכלל האוכלוסייה. המגזר אצלי תופס אחוז קטן יותר”. וזה אינו השינוי היחיד שבו גאה סלומינסקי: ”עשיתי הרבה שינויים בהקשר של השקיפות. ועדת הכספים תמיד הייתה סגורה ולא משודרת. היום, כל הדיונים שלנו משודרים ומסה אדירה של אנשים יושבת וצופה. מובילי שוק עוקבים אחרי שידור זה באופן רציף. שינינו גם את הסדר כך שהחברים יכולים לבדוק העברות כספיות, להעביר שאלות לאוצר ולקבל את מקסימום המידע לפני הישיבות. הם מגיעים לוועדה אחרי כל הבירורים ויורדים לפרטי פרטים מול נציגי האוצר והמחלקות השונות. אנחנו אפילו מפרסמים באינטרנט את רשימת ההעברות הכספיות שכל הציבור יוכל לראות ולדעת. זה שיא השקיפות”.

בין שתי עוצמות

סלומינסקי וחבריו העבירו תקציב מדינה מהפכני ומורכב שהיה שונה מתקציבים קודמים. ”לא היה קל. זאת לא קואליציה אידיאולוגית. הבסיס המשותף הוא חברתי-כלכלי. ראש הממשלה ושר האוצר הם לא מאותה מפלגה ויש ביניהם עימותים. זה ממש לנוע בין שתי עוצמות. אבל היא תשרוד כי אין אלטרנטיבה למעט רק בחירות, ואף אחד לא רוצה ללכת עכשיו לבחירות. בסופו של יום, מוצאים שפה משותפת. ראש הממשלה כמעט ואינו מתערב, יש לו הבנה גדולה בכלכלה, אבל בגלל המבנה הוא פחות מעורב. החשש היחידי הוא שזה יכול להתפוצץ על רקע מדיני, אבל אני בספק רב שזה יקרה”. סלומינסקי גם גאה בהישגיו בחוק ההסדרים. ”הוספנו משפרי דיור, מיצוי כושר הסתגלות קצבאות, והורדנו במס ההכנסה. שינינו טוטאלית 3.5 מיליארד מתוך 14 . אבל מעולם לא השארתי את משרד האוצר עם הלשון בחוץ – ישבנו יחד שעות ארוכות ובשיתוף פעולה הבאנו 3.5 מיליארד לסתום את החור. גייסנו את הכסף מחברות ממשלתיות ומהטייקונים כדי לא להעמיס על השכבות הנמוכות ועל מעמד הביניים. לבסוף איזנו את התקציב והעברנו אותו”.

להוריד מס חברות

סלומינסקי נחוש לעודד עסקים קטנים ובינוניים ולהקל על השוק, אך יש לו בטן מלא בכל הקשור לניצול כספי הציבור. ”יש עסקים שהם לתפארת המדינה. גם מביאים לישראל המון כבוד וגאווה וגם משלמים את מירב המסים. אני בדעה שצריך ללכת לקראתם בדרכים רבות, כמו להוריד ממס החברות – מה שעדיין לא קרה, אבל עליו אנחנו עובדים. אני רוצה לעודד את המפעלים ואת הייצוא. חוץ מהגאווה, זה מביא את ההכנסות ומייצר מקומות עבודה. כל אלה שעובדים קשה צריך לשאת על כפיים. אבל יש חבורה שחיה מאיתנו, מהכסף של הציבור הרחב, וזה דבר שצריך להפסיק. גם משתמשים בכספי הציבור ועושים תספורות כשיש הפסדים ובמקביל מרוויחים מיליארדים בחברות פרטיות. האצבע קלה על ההדק, הם נכנסים להרפתקאות מסוכנות חסרות אחריות בעולם עם כספים מהציבור. כי זה לא הכסף שלהם והאחריות לא עליהם. נגדם אני יוצא”. ”איך יכול להיות שיש פה הפקרות מוחלטת? חברה שמרוויחה – הטייקון מרוויח. אבל כשחברה מפסידה משיתים את ההפסדים על הציבור. זה כסף של הציבור שהוא מפסיד וכסף שלו שהוא מרוויח. ואז עושים תספורות על גב הציבור הרחב. אנחנו מפרקים את הפירמידות הללו שניצלו ניצול מחפיר את השיטה ואת כספי הציבור הרחב. יש מגוון של שיטות לא מוסריות שכאלה. קחו לדוגמה את צים: החברה לישראל שולטת בצים. צים חוכרת אוניות מחברה אנגלית שבבעלות עופר בעלות גבוהה מאוד ולתקופות זמן שהן פי חמש ושש מהנהוג בשוק. צים תקועה כבר שנים עם אניות שלא יוצאות מהנמל ומשלמת עליהן דמי חכירה עצומים. צים מפסידה מיליארדי שקלים בזמן שהחברה הפרטית מרוויחה ממנה מיליארדי שקלים. ואז עושים תספורת, מחברת צים ואנחנו משלמים את ההפסד”. ’קפיטליסט חברתי‘, מכנה עצמו יו”ר ועדת הכספים, ”הראיה החברתית שלי מתבטאת בנושאים שאנו מעלים. אני מסתכל על האדם. עליו אני הולך לשמור גם במחיר של מלחמה עם הגדולים והטייקונים. אני רוצה שאדם ירוויח ושיחיה בכבוד ושהוא ייהנה מהכסף שלו ולא אחרים. במקביל אנחנו מתחילים למוסס את ההשפעה הלא דמוקרטית של כמה יחידים על המשק. אין תחרות ואי אפשר להוריד מחירים. אנחנו פונים לענקים הללו ודורשים שיניחו גם לאחרים להתמודד. אנחנו מעודדים את הגופים קטנים והבינוניים להתארגן ולהתמודד כדי להגביר תחרות, ואז המחירים יורדים. בשנה שעברה העברתי את חוק הריכוזיות והגברת התחרות שעבר בקריאה ראשונה בקדנציה הקודמת ואז הוטל לקרן זווית. צריך לפרק את ההשפעה של יחידים בשוק שאינם קשורים לפוליטיקה ישירות אבל בעלי כוח ההשפעה פוליטי אדיר. אנשים עם קו ישיר לראש הממשלה. והם בעלי השפעה פוליטית גדולה למרות שלא נבחרו בדרך דמוקרטית על ידי הציבור”.

שחיתות והון שחור

באופן די קבוע נחשפות פרשיות שחיתות בדרגים הגבוהים ביותר. לאחרונה, עם משפטו של אולמרט, נחשפו מערכות מאורגנות של שחיתות. ”לפעמים אני אומר לעצמי שלא יכול להיות שהשחיתות פושה בכל. מגיע לנו כמדינה יפה וטובה, הגינות ויושר. זה מחליא אותי ואנחנו לא נכנע לתופעה הנוראה הזו”. סלומינסקי נזעם אף יותר בשל ההון השחור העצום, המוערך ב 130- מיליארד שקלים. ”כאן עשינו מהפך גדול. ישבנו עם רשות המיסים ושאלתי, ”איפה הכסף הזה? מה צריך כדי למצוא אותו? ונתגבשה תוכנית של תוספת של מאות עובדים לרשות המסים – אנשים מתוחכמים שיודעים להתמודד עם התחכום של הפשע המאורגן. ונשלם גם משכורות גבוהות – כל אדם כזה מכניס למדינה פי אלף יותר מעלות המשכורת שלו. לא ייתכן שהפשע המאורגן נוסע במרצדס בזמן שהמשטרה נוסעת בסוסיתא. נתנו 500 מיליון לשדרוג המכשור של המשטרה כדי שישתווה ברמתו לזו של ארגוני הפשע”. חשיבות הנושא מתבטאת בחוק ההסדרים החדש, שחלק גדול ממנו מוקדש למתן לרשות המסים כלים להתמודדות עם ההון השחור וכן כלים להתמודד עם ”החישוב האגרסיבי והמתוחכם, שהוא אומנם חוקי אבל על הגבול ואנחנו סתמנו את הפרצות הללו. בוודאי ימצאו פרצות חדשות אבל אנחנו נסתום גם אותן. זה הקפיטליזם שלי”. לדברי סלומינסקי, ”אנחנו עובדים ללא הרף כדי לשים גבולות לניצול הציבור, בייחוד ללא ידיעתו. קרנות הפנסיה וקופות הגמל למשל, שהוגבלו בחוק בגביית דמי ניהול ל 1.05%- . הן עקפו את זה בכך שהתקשרו עם חברות ניהול פרטיות שגובות עמלה נוספת. את העמלה הזאת, שיכולה גם להיות 2% ויותר, הן גובות מהלקוחות ולא מודיעות דבר. מצאו להן כספומט. אנחנו שמנו לזה גבול”.

חמצן לשוק ההון

וועדת הכספים אינה פוסחת גם על המשבר בשוק ההון. הועדה דנה בהקמת ועדת משנה שתחקור את כשלי העבר. ”שוק ההון הוא נשמת אפה של כלכלת המדינה. זה המקום שבו גופים יכולים להתפתח ולקבל אשראי. אלא מה? שוק ההון שלנו קטן, אך הכספים שהמוסדיים ושהבנקים מחזיקים הם עצומים – אין להם מספיק בשוק ההון שלנו ולכן הם יוצאים החוצה. אני מנסה לעודד ולחזק את שוק ההון ולהזרים אליו חמצן. במקומות מסוימים יש עודף רגולציה: מחזיקים מערכות בירוקרטיות מסובכות כדי לעבד בקשה קטנה אחת וכבר הצלחנו להעביר 16 הקלות ועוד כמה נמצאות בדרך. עם זאת, יש מקומות שבהם יש פשוט פרצות ולשם צריך להיכנס. לפעמים יש אפילו יש גם תפיסות עולם מנוגדות בין רגולטורים ונוצר בלגן. הרבה ניצלו את המקומות הללו וחוסר המוסריות גרם להרבה גופים לברוח”. סלומינסקי נוגע בעוד נקודה רגישה: ”לא ייתכן שבחברה שמפסידה, לא מתקדמת, עובדת בטכנולוגיות מיושנות ולא יעילות, מנהלים מרוויחים סכומי עתק! צריך בהחלט להגביל את שכר הבכירים לפי פרמטר שייבחן בקפידה. כבר הגשתי הצעת חוק בנושא אבל יש התנגדות עזה. חייבת להיות הגבלה וקשר חד וחלק בין הביצועים לתגמולים. אנחנו נלחמים בעניין הזה”.

הקרב על התקציב

”אני חושב שצריך להוריד את תקציב הביטחון. השומנים של הצבא. ישראל היא לא רק טנקים ומטוסים, אלא גם חינוך לילדי הפריפריה וביטחון תעסוקתי. זה ביטחון לא פחות חשוב. ישבנו במשך שלושים שעות עם נציגי מערכת הביטחון, שמענו את המצוקות שלהם, הם עושים מעבר רציני ביותר לתחום הסייבר שזה דורש השקעה כספית אדירה. אבל יש גם בזבוז גדול, ואם הם יורידו את השומנים, תהיה רווחה. הדילמה לא פשוטה. כל זמן שאין אירוע, מערכת הביטחון חייבת להצטמצם כי ישראל זה לא רק צבא”. ”יש גם דברים נהדרים שקורים. הוועדה עובדת יחד טוב וכבר הגענו להרבה הישגים. שמחתי כשהצלחנו סופסוף להגיע למתווה בין האוצר, משרד הביטחון, ההסתדרות ותע”ש. כל שנה מעבירים 170 מיליון שקל. הסכום הצטבר ל 2.7- מיליארד שקל, שאין באמת צורך אמיתי בהם. אני סירבתי להעביר את הכסף. ישבנו עם כולם ואמרתי די, יש גבול, מגיעים להסדר. ראש הממשלה היה מעורב והגענו למתווה. על כך אני מברך – זה חסכון עצום”. לדברי סלומינסקי, ”אני מקשיב, רואה ושומע את המצוקה של האזרחים. יוקר המחיה במדינת ישראל הוא אדיר. לא הגיוני שאדם יקנה גביע קוטג‘ בצרפת במחיר נמוך בהרבה ממחירו בארץ. הנטל גדול ואנשים נאנקים תחתיו. הכסף נמצא שם – בהון השחור, אצל הטייקונים, אצל הגופים המוסדיים העשירים. צריך לעשות סדר, ולהחזיר את האיזון הכלכלי והמוסרי. יש פה ניצול רחב של האזרח, ואנחנו משלמים מחיר יקר. אני לא אשתוק מול העוולות הללו”.

אודות מערכת Israel Money

להשאיר תגובה

האימייל שלך לא תפורסם.שדות חובה מודגשות *

*