יום שבת , יוני 24 2017
מבזקים

"חייבים לעצור את האקסודוס מאחד העם"

האסיפה השנתית של איגוד החברותהאסיפה השנתית ה 23- של איגוד החברות הציבוריות עמדה בסימן המתיחות בין החברות הציבוריותלרגולטורים, זאת על רקע התגברות תופעת מחיקת החברות מהבורסה הישראלית והכישלון המתמשך בגיוס חברות חדשות למסחר. יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר: "הציבור חייב להפסיק עם העליהום והפופוליזם כנגדיזמים וחברות". מנכ"ל האיגוד אילן פלטו: "מי שטוען שלרגולציה אין קשר למחיקת חברות פשוט משקר".

האסיפה השנתית ה 23- של איגוד החברות הציבוריות נערכה ב 16.6- במלון דן ת"א, בהשתתפות כ 200- בכירים מהחברות הציבוריות, רשות ני"ע, משרדי האוצר והמשפטים ובכירי שוק ההון. הדוברים השונים התייחסו לסוגיית מיעוט ההנפקות הראשוניות ותופעת מחיקת החברות שכבר הביאה למחיקה של כ 25%- מהחברות בבורסה. הדובר הראשון באסיפה, יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי, התייחס למצבה העגום של הבורסה הישראלית וסיפר כי, "כשנכנסתי לתפקיד כינסתי דיון מיוחד בנושא הבורסה, ולהפתעתי שמעתי שכלל אין צורך בבורסה בישראל, שאנחנו מדינה קטנה שיכולה להסתפח לבורסות אחרות בעולם. לי זה צרם אידיאולוגית וכלכלית –אסור לנו לחשוב על כיוון כזה. יש לנו בורסה, ועכשיו תפקידנו לחשוב איך לסייע לבורסה למלא את תפקידה". לדברי סלומינסקי, "נשאלת השאלה למה הבורסה נמצאת במצבה כיום? מבירורים שעשיתי עלו שלוש סיבות עיקריות: רגולציה, רגולציה ועוד רגולציה. אנחנו סובלים מהיעדר מדיניות אחידה בין הרגולטורים. במקביל, יש תחושה של עוינות מהציבור כלפי שוק ההון. תפיסה כאילו כולם פושעים, דבר שכמובן רחוק מהאמת. אני שומע אנשים בשוק שמסבירים לי ש "שורה אחת שיוצאת מהרגולטור ואנחנו צריכים להעמיד 15 איש להתמודד איתה". לדברי סלומינסקי, "פרופ’ האוזר מבין את הנושא ואנחנו משוחחים על כך הרבה. העברנו בוועדה מספר הקלות ברגולציה, אבל לא נשאיר את האזור להפקר, ללא רגולציה בכלל. אנחנו מנסים למצוא את הנקודה המאזנת בין רגולציה ובין שחרור. פרופ’ האוזר פועל למען הקלות ברגולציה ויש לו גב מלא של וועדת הכספים". סלומינסקי הוסיף כי "אין בעיה של כסף במדינת ישראל. במדינת ישראל יש מאסה אדירה של כסף. הבנקים כבר קטנים לעומת המוסדיים. אין חוסר של כסף, צריך רק למצוא את הצד השני, ההשקעה, ולעשות את השידוך. אני מאמין שתוך זמן קצר נראה את אותות השינוי, והבורסה תוכל לצמוח". סלומינסקי גם לא חסך ביקורת מהחברות הציבוריות, ויצא נגד הפירמידות והשכר הבכירים. לדבריו, "ישראל מתמחה בבניית "פירמידות" ולעומת הנעשה בעולם – מדובר במספרים חריגים. גם בנושא שכר הבכירים – בבנק מסוים המדינה היא בעלת המניות הכי גדול. מדברים על משכורות עתק לבכירים. דורית סלינגר פונה לאותם גופים ואף אחד לא מתייחס. "אז מה אם אתרגולטורית??" מתעלמים. יש תחושה של יד רוחצת יד – היום אני אצביע לך, מחר תצביע לי. על החברות הציבוריות לפעול למיגור התופעות האלה. אם נעשה את כל אלו יישאו את כולכם על כפיים, הבורסה תתעורר ואני מקווה שהבורסה תפרח וכולנו נרוויח". האוזר: "לא בגלל הרגולציה" יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר בחר להתעלם מתופעת מחיקת החברות וממיעוט ההנפקות הראשוניות, תוך אמירה מפתיעה, אולי אף מנותקת מהמציאות הכלכלית, שלפיה לדבריו אין לרגולציה ולרשות ני"ע השפעה ממשית על מצבה הנוכחי של הבורסה הישראלית. במקום זאת, בחר יו"ר הרשות לתקוף את איגוד החברות הציבוריות על כך שהוא נוקט גישה "פופוליסטית", בעקבות פעילות האיגוד להקלות ברגולציה. לדברי האוזר, "תלושי שכר תלושים מהמציאות פוגעים בציבור המשקיעים, פוגעים במוניטין של החברה ומנהליה ומזיקים לאמון הציבור בחברה ומנהליה ובכלל שוק ההון. אי-שוויון כלכלי פוגע באמון הציבור בשוק הסחיר, במשק הכלכלי ובמרקם החברתי. צריך להיזהר מפונדמנטליזם שוק שאינו מבוקר ופוגע בציבור המשקיעים, דוגמת עסקאות עם בעלי עניין, או חלוקת דיווידנדים שלא על בסיס רווחים אמיתיים, שאינם לטובת כלל בעלי המניות". "בצד אלה, אני סבור שרוב החברות מתנהלות באופן תקין והוגן. כאיגוד החברות עליכם להוקיע את התופעות הקיצוניות במספר קטן של חברות ובתי השקעות, שפוגעים במוניטין של כלל החברות הציבוריות שלא בצדק. מטרידה אותי העובדה שהשיח הציבורי חסר ולא מדגישים מספיק את העובדה שהפעילות העסקית של החברות הציבוריות היא מנוע צמיחה חשוב למשק הכלכלי. אני רואה זו כמשימה חשובה שלנו כרשות להסיר חסמים רגולטוריים לעידוד היזמות הפעילות העסקית ולהיזהר ש"גל הרגולציה" לא יהפוך ל"אובר רגולציה", אבל לכם כנציגי החברות יש את היכולת, המיומנות וגם האחריות לשנות. אל תחכו לפוליטיקאים או לרגולטורים שיעשו זאת. רגישות ואחריות חברתית מצדכם הם תנאי לשימור אמון הציבור בשוק ההון". לדברי האוזר, "ציבור בעלי מניות המיעוט הם שותפים ולא סחטנים; ההקלות שהרשות מובילה הן בוודאי לא הולכת שולל, הן משמעותיות ומוזילות עלויות רגולציה; ועלינו לעודד חברות לגייס הון בבורסה משום שיש חשיבות גדולה לכל הנוכחים פה ולעם ישראל שיהיה פה שוק הון ובורסה מפותחים. אני קורא כאן גם לאיגוד לשנות את השיח ולקחת אותו למקום בונה, לטובת החברות, לטובת המשקיעים בחברות ולטובת השוק". האזור גם הוסיף כי , "לעיתים יש לי תחושה שאנחנו סכיזופרנים. אנחנו מכבדים את היזמות, מתגאים בהיותנו start-up nation , מדברים על הרצון לפתח ולעודד את היזמות והחשיבה העסקית, ומעלים על נס את המצליחנים. באותה עת ממש אנחנו זועקים "חמס" לאלו שהצליחו. מדוע? האם הם גזלו מאיתנו? מה הם גזלו מאיתנו? אנחנו מכירים בעובדה שהיזמים והחברות תורמים לתעסוקה ולצמיחה וששוק ההון והבורסה הישראלית הם משאב כלכלי, ולמרות זאת, אנחנו לעיתים קרובות מכים שיבטנו בחברות". יו"ר רשות ני"ע גם התייחס בעקיפין לבעייתיות בהתנהלות מונופול אנטרופי וטען כי "בעניין זה אי אפשר שלא להזכיר את העובדה המטרידה שמשקיעים מוסדיים מסתמכים ללא עוררין על חברת יעוץ זו או אחרת כדי לצאת את חובתם להצביע. פרסמנו לאחרונה כללי best practice ואם אלה לא יופנמו כראוי נצטרך לשקול רגולציה בתחום הייעוץ למשקיעים מוסדיים".

פלטו: "משבר חמור בבורסה"

"שוק ההון נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים", כך אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו במסגרת האסיפה השנתית ה 23- של האיגוד. לדברי פלטו, "העובדות בשטח לא משקרות. אנחנו נמצאים במשבר חמור כאשר כל שנה נמחקות עשרות חברות ומעט חברות בוחרות להצטרף. מי שטוען שלגל הרגולציה של השנים האחרונות אין קשר למחיקה ולחוסר הרצון להצטרף ל’אחד העם’ פשוט משקר". בפתח דבריו סקר פלטו את התפתחות החברות הציבוריות בבורסה בין השנים 2004-2014 . כיום, לאחר מחיקה של מאות חברות נשארו רק 486 חברות מניות בבורסה, שאין סימן לשינוי במגמה המטרידה. לדבריו, "האיגוד פועל למען החברות הציבוריות מזה 23 שנה, אך מעולם לא ניצבנו בפני מצב כל כך קשה. אנחנו עדים לפגיעה ארוכה ומתמשכת במעמד הסקטור העסקי בעיני הציבור וגל של החמרות רגולטוריות שמעמידות בספק את המשך השימוש בפלטפורמה הציבורית. האמת, אפשר להבין את החברות – מטורף מי שבוחר להנפיק היום בישראל באווירה הציבורית הנוכחית. אין שום תמריץ להיות חברה ציבורית, להפך". לדברי פלטו, "אנחנו באיגוד החברות הציבוריות מתריעים כבר שנים מהתייבשות הבורסה, אבל מורחים אותנו בתירוצים. בהתחלה אמרו לנו ברשות ני"ע שלא מדובר בתופעה ישראלית אלא בתופעה כלל-עולמית. אף אחד, בשום מדינה, לא רוצה להנפיק יותר. אבל העובדות בשטח אחרות. אנחנו רואים גאות אדירה בשווקים הבינ"ל – גם בתשואות וגם בהנפקות ראשוניות, אבל לא כך המצב בישראל. אחר כך אמרו שזה המחסור באנליזה, בגלל שראשי הבורסה הקודמים "נרדמו בשמירה" ובגלל סביבת הריבית הנמוכה. הכול תירוצים – יש רק משתנה אחד שיכול להסביר את הבריחה מ’אחד העם’ – המתקפה הרגולטורית על החברות". לדברי פלטו, "אני מציע לכם לעצום עיניים ולחשוב שנייה מה היה קורה אם שנת 2013 ומחצית 2014 היו מסתיימות בתשואה שלילית למשקיעים וירידות בשווקים. כמה חברות היו נמחקות אז. אנחנו בעיצומו, אולי לקראת סופו, של מחזור חיובי בבורסות העולם, אבל לא לעולם חוסן. אם אלו התוצאות העלובות של הבורסה הישראלית במהלך עסקים טוב, קשה לתאר מה יהיו ההשלכות שנחווה סביבה עסקית פחות נוחה להנפקות ראשוניות".

"מסקנות אנדרון- הזויות"

פלטו התייחס למסקנות ועדת אנדורן להסדרי החוב כמשל לפעלתנות הרגולטורית. לדבריו, "רק בישראל בוחרים כל פעם להמציא את הגלגל מחדש. לא תמצאו באף מדינה מערבית חקיקה שקרובה אפילו להזכיר את המסקנות ההזויות של ועדת אנדרון, וזה לא שבעולם אין הסדרי חוב. החקיקה הזו היא תולדה של לחץ ציבורי שמוביל את הפוליטיקאים לקדם חקיקה פופוליסטית במסגרת התחרות הפופולרית "הכה את הטייקון". מהפוליטיקאים כבר אין לנו ציפיות – אין צדיק אחד במערכת הפוליטית שקורא לעצור את ההתעללות בשוק ההון הישראלי. עם זאת, אנחנו כן מצפים מרשות ני"ע, ומההנהלה החדשה של הבורסה לעמוד בפרץ. לא ייתכן שכאשר עוברת חקיקה הרסנית שעתידה להרוס בשיטתיות את שוק החוב, וזה כבר אחרי ההרס השיטתי של שוק המניות, רשות ני"ע תעמוד מהצד ותסתפק ב "דעת מיעוט חסרת שיניים". לסיכום, פלטו טען כי "כולנו חייבים לשלב ידיים ולמצוא פתרונות אמיתיים כדי להתמודד עם המשבר. גם לחברות הציבוריות עצמן יש אחריות לא מבוטלת- עלינו להמשיך לנהוג בשקיפות, ולמנוע נורמות חריגות, כמו למשל בנושא שכר הבכירים, שמרתיעות את הציבור הרחב. במקביל, עלינו להציג את החיובי של שוק ההון- החברות הציבוריות אחראיות באופן ישיר להעסקה של 25% מכלל העובדים מחוץ למגזר הציבורי, מעודדות צמיחה, יזמות ומביאות גאווה לכלכלה הישראלית".

"שכחו את המשקיע הסביר"

גם יו"ר איגוד החברות הציבוריות דני גולדשטיין התרעם על פעילותה של רשות ני"ע. גולדשטיין התייחס בדבריו לזהות "המשקיע הסביר" ואמר כי "אף אחד מעולם לא שאל את ‘המשקיע הסביר’ – מה אתה רוצה לקרוא בדו"ח של חברה לפני השקעה? מה חשוב לך? והאם אתה מעדיף שזה יהיה בשפה משפטית או "רגילה"? נראה שרוב הדוחות האלו נוצרו על ידי משפטנים, בעבור משפטנים ונקרא רק על ידי משפטנים". "אולי כדאי שעובדי הרשות היקרים, הקובעים עבורנו את נוסח ואורך הדוחות, ישנו את סדר הדברים: קודם שיצברו מעט ניסיון בשוק, ואז יגיעו לרשות. כיום קורה המצב ההפוך – קודם הם משרתים 15 שנה ברשות לני"ע, רובם מעולם לא השקיעו במניה, לא יצרו או קראו תשקיפים. בואו נהפוך את הסדר!". לדברי גולדשטיין, "לפרסום שכר הבכירים יש חסרונות גדולים: הם מייצרים תחרות לא עניינית בין הבכירים ומקשים מאוד על התנהלות החברה במו"מ מול העובדים". יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ביקש להתייחס לחוסר הוודאות שנוצר בשוק ההון הישראלי בשל עודף רגולציה: "תן לאנשים אופק, שחרר חסמים וחזק וודאות – ותראה איך הכלכלה הישראלית מתחזקת במהירות. צריך להחזיר את האמון של בעלי החברות והמשקיעים הישראלים בשוק ההון. אני מייחל לרגע שבו נחזור להבין כי מטרת השוק לסייע בבניית חברות".

"הרגולטור צריך לחשב מסלול מחדש"

יוסי ביינראט, מנכ"ל הבורסה הנכנס, חשף בכנס את תכניתו ליצירת סל הטבות שיוענק לחברות חדשות המבקשות להנפיק בבורסה הישראלית: "יש חשיבות גדולה לשוק המקומי ולבורסה המקומית. לצורך כך אנחנו צריכים לעודד חברות חדשות להישאר כאן, ולא להנפיק בחו"ל, וזאת באמצעות "חבילת הנפקה" שתוענק לכל חברה שגדלה לגודל המוגדר מראש. החבילה תכלול אנליזה ממומנת, סיוע בקשרי משקיעים, הטבות מיסוי, הקלות ברגולציה, כנסים מקצועיים וסיוע בניהול ה- ".roadshow גם דני מרגלית, יו"ר פירמת רוה"ח BDO התייחס לצורך בעידוד חברות פרטיות להנפיק בתל אביב. לדבריו, "בין השנים 2011 ל- 2013 הושקעו ישירות בישראל בממוצע 10.5 מיליארד דולר לשנה, שלא דרך שוק ההון. סך כול הרכישות בשנת 2013 של חברות מתחום הטכנולוגיה בלבד הסתכמו ב 6- מיליארד דולר. אני מאמין כי אם נפעל בצורה נכונה לייצר את העידוד המתאים להורדת המיסוי ולמתן מענקים למשקיעים, נצליח לשמור אותם אצלנו, וליהנות משאר היתרונות של הגלובליזציה, כולל עידוד חברות זרות להיכנס לשוק ההון." את הדברים המקצועיים סיכמה עו"ד נחמה ברין, ראש מח’ חברות ושוק ההון במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן ושות’: "כמעט בכל פרמטר אפשרי, כשאנחנו עושים השוואה בינ"ל, הפתרון שנבחר על ידי המחוקק הישראלי בכל הקשור לרגולציה בשוק ההון הוא המחמיר ביותר. מעורבות משמעותית של התקשורת, צבירת מידע של הרגולטורים, הקמת בית משפט כלכלי ועוד – כל אלו יצרו מציאות של רגולציה כלכלית שמאוד קשה להתמודד איתה. אני קוראת לרגולטורים הישראלים לעשות חישוב מסלול מחדש".

אודות מערכת Israel Money

להשאיר תגובה

האימייל שלך לא תפורסם.שדות חובה מודגשות *

*